מכירים את הביטוי אל תסתכלו בפיטבול אלא במה שיש בתוכו? טוב ברור שלא, כי כרגע המצאנו אותו, אבל תיכף תבינו בדיוק למה התכוונו…
הוא שר על מסיבות, ופנאן, וחיי הוללות, ולא בדיוק מגלם את נער הפוסטר לדוגמא ומופת לנוער. אבל חברים, הכל זה רק האימג' הבימתי של פיטבול, כי מסתבר שמתחת לכל הקשקשת והניסיון לייצר לעצמו תדמית קשוחה, פועם לו לב אכפתי ורגיש.
פיט הרגיש, הוזמן לנאום במסגרת טקס הפתיחה של איגוד בתי הספר הציבוריים, והצליח להפתיע את הקהל עם הנאום שלו, שכלל מסרים על החשיבות שבחינוך בכלל, ובמערכת החינוך הציבורית בפרט. מסתבר, שלראפר הקשוח יש שישה מיני פיטים בבית, ושלושה מהם לומדים במסגרת החינוך הציבורי. "אני רוצה שיהיו לילדים יותר אפשרויות בחירה בכל רחבי המדינה", אמר לנוכחים באולם.
כאחד שלא רק מדבר אלא גם עושה, פיט הולך להיות שותף בהקמת בית ספר ציבורי עם דגש על מנהיגות בספורט וניהול בעיר הולדתו שבמיאמי, שיפנה לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים המעוניינים לפתח קריירה בתחום הספורט. פיט הוסיף שההצלחה של שלושת ילדיו במסגרת בתי הספר הציבוריים, סיפקה לו מוטיבציה לפעול להענקת הזדמנות דומה גם לילדים אחרים. הוא אומנם לא יהיה מעורב באופן פעיל בתוכנית הלימודים או בניהול, אך עצם התמיכה שלו אמורה לתרום רבות להצלחת הפרויקט.
עד כאן, מרגש מאד, אלא שלא כולם שותפים להתלהבות מתפקיד שר החינוך האלטרנטיבי שאימץ לעצמו הזמר. מבקריו (ויש לא מעט כאלה), טוענים שהוא לא יכול להטיף לחינוך וערכים, כשהוא עצמו משמש כדוגמא לאיך בדיוק לא צריך להתנהג. "הוא שונא נשים ראוותני וקולני" הם זועקים.
מעריציו של פיטבול טוענים שצריך להפריד בין הפרסונה הבימתית לאדם, ומפנים את מבקריו להביט בביוגרפיה שלו. כבן למהגרים קובנים, הוא גדל בעוני ובדוחק, ומבחינתו עכשיו כשיש לו, הוא רוצה לתרום לקהילה ולתת לילדים חסרי אמצעים את ההזדמנויות שכל כך חסרו לו בילדותו.
BTW – רוצים להחליט בעצמכם? למה שלא תבואו לראות את פיטבול מקרוב קרוב? אתם יודעים, ב-12/8 הוא יופיע לראשונה בישראל!
;){kind=link}